הוגש בג"ץ נגד הפרדה בין בנים לבנות בבית ספר ממלכתי דתי

קבוצת הורים מפ"ת עתרו היום נגד החלטת משרד החינוך לבצע הפרדה בין בנים לבין בנות בבית הספר ממלכתי דתי מורשה בפ"ת.

ד"ר אביעד הכהן, דקאן מכללת "שערי משפט" המייצג את העותרים טוען בשמם כי "מדובר בפגיעה קשה באינטרס ההסתמכות של ההורים, ערכי יסוד חוקתיים, הזכות לחינוך, שוויון, חופש  הדת והמצפון, ותוך חריגה מהוראות הדין ומסדרי מנהל תקינים, והתנהגות שעולה כדי פגמים בשיקול הדעת, חוסר סבירות וחוסר תום לב"

עוד מציין ד"ר הכהן כי מרבית ההורים מתנגדים להחלטה להפרדה מגדרית, "מדוע לא יכבדו את החלטת רוב הורי תלמידי בית הספר "מורשה" בפתח תקווה, שנתקבלה בהצבעה דמוקרטית, ואת החלטת ראש העיר ומועצת העיר פתח תקווה ומנהל החינוך שלה, להותיר את המסגרת המעורבת מגדרית שקיימת בבית הספר מזה עשרות שנים על כנו, ולהימנע מכפיית הפרדה מגדרית של בית הספר".

אחד מטיעוני העתירה של ד"ר הכהן הוא ההקצנה הדתית של החינוך הממלכתי דתי בשנים האחרונות: "הפרדה מגדרית זו משתלבת במגמת הקצנה דתית גוברת והולכת המאפיינת בשנים האחרונות את החמ"ד, ומקצת סממניה יפורטו להלן. מגמה זו מבקשת להשליט נורמות הלכתיות מחמירות על כלל הציבור, תוך פגיעה קשה בהורים שאינם מעוניינים להחיל על עצמם נורמות מחמירות אלה (שכאמור לא נהגו בחמ"ד מעולם), תוך פגיעה באוטונומיה שלהם ושל ילדיהם, ובזכותם לשוויון, חירות, חופש דת ומצפון, וחופש חינוך."

הפדיחה של ערוץ 1: העלו לשידור סטנדאפיסט שהתחזה למפגין חיפאי

זה יכול לקרות רק בערוץ 1 או רק בתקשורת שלהוטה להעלות מפגינים צעקניים עם מגאפון. הפעם זה קרה לערוץ 1 שהעלו מפגין חיפאי תמים שעשה צחוק מכל השידור של ינון מגל. המפגין עם המגאפון העונה לשם גדי וילצ'רסקי הוא הסטנדאפיסט המוכשר עידן מור. איכשהו בערוץ ה-1 לא קלטו את זה והעלו אותו לשידור כשהוא אומר "חיפה לחיפאים קרייתים החוצה".

והנה הוא מר עידן מור (מן הסתם נשמע עליו הוא לא רע):

זוכרים את המפגינים מהמשט האווירי? מסתבר שחלק מהם הצליחו להחדיר מצלמה לבית הכלא הישראלי ולתעד את ימי המאסר. צפו איך הם מתלוננים שלא נותנים להם קפה..

לחץ פלסטיני וישראלי על להקת ROXETTE לבטל את ההופעה בתל אביב

כצפוי, פעילים ישראלים ופלסטינים בכל רחבי העולם מפעילים לחץ על הלהקה השבדית לבטל את ההופעה בישראל. אפשר להילחם נגד המגמה הזו דרך פייסבוק וטוויטר של אנשי הלהקה ולשלוח להם הודעות שיש ישראלים שמאוד רוצים לראות אותם בישראל. זו מלחמה אינטרנטית בעיקר אז שתי דקות של כתיבת משפט לא יהרגו אף אחד.

אתר האינטרנט שמרכז את המלחמה נגד ההופעה של הלהקה:

פלייר שיצא בשבדיה נגד הלהקה:

עלמה זהר לא יכולה לממן חרדים ומבטיחה לצאת למלחמה, אם צריך, כשנצא מהשטחים

עלמה זהר שלחה מכתב לנתניהו ובו מספר דרישות להטבת מצבה של המדינה. מסתבר שלזמרת קשה לגמור את החודש. בין דרישותיה אפשר למצוא דרישה להמעטת ייסוד קניונים בארץ ושיפור ופיתוח הפארקים הציבוריים. בנוסף לכך כתבה זהר כי היא רוצה שהחרדים ילכו לעבוד כי נמאס לה לממן אותם והיא גם רוצה לצאת מהשטחים, כמובן. אין כמו למקד את החיצים באויב משותף למען המהפכה.

דרישות העלמה זהר:
"החרדים חייבים לצאת לעבוד. משלוש סיבות: כי אני לא יכולה לממן אותם יותר, כי הם חיים בעוני נורא וכי הסידור הזה גורם לשנאה ביננו וזה כואב לי הכי הרבה. והם גם חייבים ללכת לצבא או לפחות לשירות לאומי ולתת בדיוק את מה שאני נתתי למדינה. תן לי סיבה אחת טובה למה לא.

"אני רוצה לצאת מהשטחים. ארבעים שנה שפכתי שם דם, כסף ודמעות ומה יצא לי מזה? לא רוצה לשלוט על שני מיליון פלסטינים. וזה לא שאני לא מפחדת ממה שיקרה שם אחרי שנצא. אבל אני סומכת על עצמי ועל המדינה הזו. נלחמנו בעבר ונילחם שוב אם נהיה חייבים. להלחם כן, לכבוש לא. יש הבדל."

עכשיו אני רגוע. אחרי שיבואו הטילים מפלסטין בכפר סבא ובשדה התעופה בבן גוריון עלמה זהר הבטיחה שהיא תצא למלחמה. אפשר לנשום לרווחה. ולהמשיך במהפכה.

מחקר: האם ארוחת הבוקר והצהריים משפיעה על החלטות השופטים?

התשובה היא ועוד איך! על פי מחקר שהתבצע באוניברסיטת בן גוריון מתברר כי ארוחת הבוקר והצהריים משפיעות על החלטות השופטים.

המחקר אותו ערכו שי דנציגר וליאורה אבנעים-פסו מאוניברסיטת בן-גוריון ויונתן לבב מאוניברסיטת קולומביה, בחן למעלה מ-1000 החלטות של ועדת שחרורים ביותר מ-50 ימי דיונים, כשבכל יום נדונו בין 14 - 35 תיקים. במהלך ימי הדיון התקיימו שתי הפסקות – הפסקת בוקר והפסקת צהריים, שהוקדשו למנוחה ולאכילה.

המסקנה המרכזית שמסיקים החוקרים היא שהחלטות שיפוטיות מושפעות מהשאלה האם השופט יצא להפסקה על מנת לאכול (במחקר שבוצע לא ניתן להפריד בין ההשפעות של מנוחה ושל אכילה, מאחר שכל ההפסקות שימשו למנוחה ולאכילה כאחד). החוקרים ממשיכים ומסיקים, כי ככל שהשופט התרחק מההפסקה, כך הוא נטה יותר לתוצאה המהווה את ברירת המחדל, שהיא לטענתם דחיית הבקשה. נתון מעניין הוא שהשינוי בנטייה אינו מושפע ממשך הזמן שחלף מאז ההפסקה, אלא ממספר התיקים שנדונו כבר. החוקרים מסיקים מכך, שאקט קבלת ההחלטות הוא הגורם המשפיע, כלומר ככל שהשופט קיבל יותר החלטות באותו רצף דיונים, כך הוא התעייף ולכן נטה לבחור בהחלטה הקלה יותר.

למחקר המלא