גם אני בעד מחאת הדיור אבל די נמאס מהקמפיין הנבזי נגד נתניהו. אבישי בן חיים כותב את זה הכי טוב

ארץ נהדרת הזחוחים במאהל ברוטשילד: שמאל שהוא בעצם ימין קיצוני

"לא אוהב את מריאנו מארץ נהדרת (שהסב נזקי ענק ועלבון לכל החיים לנערות מזרחיות עם הליטל מעתוק שלו) ועוד פחות ממנו את מולי שגב שיחד איתו כיכבו בזחיחותם במאהל הדיור ברוטשילד עם השמצות כלפי נתניהו, החרדים והמתנחלים שלוקחים את הכסף.
מה שמדהים זה ששגב מדחיק את העובדה שהוא ושכמותו לא מתפרנסים במגזר הפרטי אלא הם אליטה שהשתלטה על משאב ציבורי היינו התקשורת הישראלית (ערוצי הטלביזיה, רדיו, תקציבי תרבות וקולנוע) ומחלקים ביניהם סכומי כסף בתוך הגילדה.  במצרים היו קוראים לאנשים כאלה: משפחת מוברק. בסוריה קוראים להם : עלאווים.
ומה שעוד צריך להסביר: ארץ נהדרת עם הפוזה השמאלנית הנאורה שלה היא תוכנית שכולה שנאה לחרדים, שנאה למתנחלים, סטריאוטיפיזציה גזענית כלפי מזרחים. (גם ערבים הם לא באמת אוהבים אלא רק חולמים להיפרד מהם ולא לראות אותם) באירופה היו קוראים לאנשים כאלה: ימין קיצוני"


ואלה היו דבריו (כולל הכותרת) של העיתונאי אבישי בן חיים בפייסבוק על מחאת הדיור. וכמובן שהם נכונים. מחאה שיש בה גרעין של אמת (זעם על מחירי הדיור) הפכה להיות קמפיין השמצות נבזי נגד נתניהו ושלטון הימין. כבר לא מחפשים לתקן מחפשים לערוף למישהו את הראש. ומצטער מאוד, אני וכמוני רוב רובה של המדינה לדעתי, עדיין רוצים את נתניהו למעלה ולא את ציפי לבני שעם כל הכבוד בתקופה שלה לא הייתה מחאת דיור כי ממשלתה הייתה צריכה לנהל שתי מלחמות (אחת כושלת במיוחד) ורוב הזמן עסקו פה בשחיתות ראש הממשלה דאז מר אולמרט. 

החל קמפיין נגד דוד ד'אור, מיכה שטרית ושלמה בר בעקבות הופעתם הקרובה בעיר דוד

הזמרים והיוצרים דוד ד'אור, מיכה שטרית ושלמה בר סומנו על ידי פעילי שמאל (ארגון "עיר עמים") בעקבות נכונותם להופיע בעיר דוד. זה החל במאמרים וממשיך בהצפת דפי הפייסבוק של האמנים. הדרישה של אנשי השמאל היא שהאמנים יבטלו את הופעתם הקרובה בעיר דוד.

"אתמול נחרדתי לגלות שלטי ענק בירושלים, המבשרים על הופעות ב"עתיקות עיר דוד", שם הצופן המטוהר והמכובס עבור חוד החנית של מפעל הנישול השיטתי והאכזרי בלבה של שכונת סילוואן", כותב פעיל שמאל עמוס נוי באתר העוקץ ומפנה לדפי הפייסבוק של היוצרים שם הוא אומר "ממשיך הויכוח". והוא קורא ברגש:

"אני קורא לכם: אל תלבינו פשעים של אחרים בשירתכם. סורו מהרוע הצרוף והבוטה הזה. אל תלכו לחגא שלהם. אל תסבו לשולחן זבחי הריב שהם עורכים. אל תחגגו איתם. אל תשירו להם".

ואכן דפי הפייסבוק של היוצרים התמלא בתגובות של פעילי שמאל שדרשו מהם לבטל ומיד את ההופעה הקרובה ב"התנחלות בסילוואן". עם זאת, רבים אחרים החלו להגיב לזמרים בדף הפייבוק לא לבטל את ההופעה בעיר דוד ולא לפחד מהקמפיין של פעילי השמאל. 

נחשו מי עתר נגד חנינת מתנגדי ההתנתקות? רמז: הוא אוהב לשבור לפעילי ימין את המפרקות

ביום ראשון יתקיים דיון מיוחד של בג"ץ בעתירה לביטול חוק החנינה למורשעי ההתנתקות בפני הרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה דורית בייניש.

כזכור, לאחר ההתנתקות במסגרת הרצון ליצור פיוס לאומי חוקק חוק החנינה הפוטר מהעמדה לדין ומעונשין צעירים שהשתתפו בפעולות המחאה נגד ההתנתקות. לפני חמישה חודשים (פברואר 2011) עתרו ד"ר אביעד הכהן, דקאן מכללת "שערי משפט" וד"ר חגי ויניצקי, מנהל הקליניקות המשפטיות ב"שערי משפט" לבג"ץ בדרישה  לבטל את החוק.

בתגובה לעתירה שהגישו המשיבים לעתירה, ד"ר אביעד הכהן, וד"ר חגי ויניצקי באי כוחם של המשיבים נאמר- "התייחסות רגישה, מכבדת ו'מחבקת' אל המפונים היא מצווה בסיסית המתחייבת כלפי כל מי שזכויות האדם שלו נפגעות".

לקריאת שמות העותרים מבצבץ ועולה שמו של ד"ר אייל ניר. פעיל שמאל נחמד שקרא לשבור את המפרקות של פעילי הימין.

ד"ר אביעד הכהן הגיש את עיקרי הטיעון לקראת הדיון ביום ראשון ובה עדכן את סעיף 66, בהתייחסו לד"ר אייל ניר העומד בראש העותרים נגד החוק:" ולא למותר להזכיר, שהעותר מס' 1, שמשך אחריו את העותרים כולם, קרא אך באחרונה "לשבור את מפרקתם" של אנשי ימין שביקשו לצעוד, ברישיון, כדת וכדין, ב"ריקודגלים" בירושלים. אכן, "קלקול השורה" שמקורו בעמדות פוליטיות, לגיטימיות כשלעצמן, אינו צריך להסתתר מאחרי לבוש משפטי, ואופיה הפוליטי הדומיננטי של העתירה דנן, למרות מחלצותיה המשפטיות, ראוי לו שיתנהל על במת "משפט הציבור" ולא בזירת "המשפט הציבורי" "

עוד מהתגובה: "ההתנתקות טלטלה וזעזעה מחנה אידיאולוגי חשוב בחברה הישראלית. היא פערה סדקים של ממש בלכידות הישראלית והציפה אל פני השטח מחלוקות יסודיות. הטיפול בכל אלה איננו עניין המסור להכרעה שיפוטית והתרופה לא תמצא במהלך ביצועי אדמיניסטרטיבי."

ד"ר אביעד הכהן טוען כי "חוק זה לא בא לעולם בחלל ריק, אלא על רקע אחד המאורעות הטראומטיים ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל: תהליך ההתנתקות שהביא לעקירת אלפי אנשים מבתיהם, לחורבן יישובים שנבנו בעמל בן עשרות שנים"

עוד הוא מוסיף כי "המשיבים הם אנשים נורמטיביים בעיקרם שעד לתקופת ההתנתקות מעולם לא היו בעלי עבר פלילי ולא התקרבו- ולו מרחוק- למעגל העבריינים"

גרבוז מחרים טקס שבו אמור להשתתף ד"ר צבי צמרת

הגרבוז

למה כל מי שיוצא נגד חוק החרם בנחישות דורסנית מתגלה בסופו של יום כאחד שכל היום עסוק בחרמות: חרם על התנחלויות, חרם על קמפוסים בשטחים ומוצרי התנחלויות  וחרם על אנשים שלא חושבים כמוהם.

יאיר גרבוז, אינטלקטואל מתנשא, החליט להחרים טקס שבו משתתף ד"ר צבי צמרת רק בגלל דעותיו האפלוליות החשודות באהבת העם והמולדת יתר על המידה.

אורי הייטנר מספר על הכנס:

"ערב ט' באב אני עורך בכיכר צה"ל בקריית שמונה שיח חברתי בנושא: "ערבים זה לזה?!", במסגרת מיזם "הלילה לא לומדים תורה" של כנס שדרות לחברה. הדוברים בפתיחה אמורים היו להיות תא"ל (מיל') אפי איתם, יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ד"ר צבי צמרת והצייר יאיר גרבוז. גרבוז ביטל את השתתפותו כיוון שאינו מוכן לשבת על במה אחת עם צמרת. אכן, חטאו של צמרת כבד - הוא פועל לתגבור החינוך הציוני בישראל. אני מכנה אותו "המפא"יניק האחרון", בשל דבקותו בערכי תנועת העבודה, וזה לצנינים בעיני ה"שמאל" הקיצוני. אבל אני מודה מקרב לב לגרבוז, שערב תשעה באב הדגים לנו מה פירוש שנאת חינם".

מי עומד מאחורי ההפגנה במוצ"ש: "הממשלה נגד העם והעם נגד הממשלה"?

ובכן התשובה היא שמדובר בקרן החדשה לישראל. זה לא סוד שהארגון השמאל שקוע עד הצוואר ב"מחאה העממית". לא מזמן נחשף ברוטר כי אחד המארגים של ההפגנה מספר על התרומות והעזרה שהוא מקבל מהקרן החדשה לישראל. עכשיו, מתברר שאת ההפגנה של "הממשלה נגד העם" מארגנת לא אחר מאשר הקרן החדשה לישראל.

מצ"ב מכתב שמעבירה מנכ"לית שתיל, נורית הד, בו היא מספרת על החשיבות של ההתלכדות סביב ההפגנה במוצש:

"אנחנו נמצאים בנקודה קריטית ומעוררת תקווה במסענו לחברה ישראלית שוויונית, משותפת ודמוקרטית.
‫‫בשבועות האחרונים הציבור הישראלי מתעורר. מחאת הקוטג' חוברת למאהלי הדיור. הפגיעה בזקנים נקשרת עם כשלי הרכבות והאוטובוסים. יוקר המחיה מוציא אנשים לרחובות, וההון הפוליטי שמנסים לעשות על גבנו, מכעיס יותר ויותר.
‫‫‫נקודת אור זו, של התעוררות ולקיחת אחריות חברתית, של שיח ציבורי ער, מגיעה לאחר תקופה ארוכה, בה הרקמה החברתית הולכת ונפרמת, המצב החברתי כלכלי ממשיך להידרדר, שיסוע, הסתה ואפליה אתנית הופכים לנפוצים יותר ויותר, ומגמות של השתקת קולות ביקורתיים ופגיעה בזכויות ובאוכלוסיות מוחלשות הולכות ומחריפות. הכנסת הנוכחית, בסיוע קבוצות אנטי-דמוקרטיות קיצוניות וקולניות במיוחד, מכרסמת בהסדרים הדמוקרטיים החיוניים לנו כל כך כחברה.
‫‫
אנו, כקהילת פעילים ופעילות לשינוי חברתי, מרגישים זאת על בשרנו.
על מנת לקחת את המאבקים הללו עוד שלב הלאה, ברצוננו לתת גיבוי לפעילויות שקורות, לחבר אליהן עוד ועוד ציבורים, שיחד ייצרו כוח גדול יותר.
‫‫ ‫‫במוצאי שבת הקרובה 23.7.2011, בשעה 19:00, יצעדו יחד קבוצות רבות ומגוונות, המייצגות מאבקים ורגשות שונים בחברה, מכיכר רבין אל עבר מוקד האוהלים בתל-אביב. הצעדה הזו תעביר מסר של חיבור המאבקים, והפנייתם אל הכתובת הנכונה והטבעית – ממשלת-ישראל.
‫‫‫‫עבורנו, שמקדישות ומקדישים את חיינו לשיפור פני החברה בישראל, זוהי שעת פקודה – הזדמנות לקחת חלק בקריאה לשינוי של ממש במציאות הישראלית. אנו מזמינים אתכם להצטרף להפגנה זו, אשר יכולה להוות הפגנת כוח ורצון. בימים הקרובים נשלח לכם עדכונים על פעילויות נוספות שקורות, באוהלים השונים, בכנסת, וממשיכות גל מחאה זה.

‫‫עדכונים נוספים בקרוב.
‫‫שלכם,
‫‫רונית הד

ח"כ בן ארי במבצע "אמץ סודני" לתושבי שכונת רמת אביב

תוכנית רמת אביב תחילה של ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי ממשיכה. בעוד כשבועיים יתקיים בשכונת נווה אביבים בצפון תל אביב חוג בית  ראשון מסוגו תחת הכותרת פתח דלתך לסודני. לכנס יוזמנו תושבי שכונות צפון תל אביב שיתבקשו על ידי ח"כ בן ארי להשתתף בנטל ולאמץ לחיקם סודניים.

לקראת הכנס יופצו בשכונת רמת אביב מודעות בהן נכתב בין היתר כי :" חברה ישראלית שווינית ודמוקרטית, חברה אזרחית, סובלנות, אהבת הזר וכו.. אים מושגים מהמילון אלא ערכים שאפשר וצריך להגשים"

תושבי רמת אביב נקראים להשתתף בחוג הבית שמטרתו כך נכתב היא להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. במודעה פנייה ישירה לתושבי רמת אביב ושם נאמר :"תחבקו את הסודנים הנמצאים ברמת אביב ותאמצו אותם לחיקכם, תהוו  דוגמא לכל הארץ למען ידעו כי רמת אביב זה לא רק דיבורים אלא גם מעשים ושכונתכם היא שכונה ליבראלית הפותחת שעריה בפני האחר"

בסוף המודעה נקראים תושבי השכונה לאמץ סודני לביתם ולפתוח במבצע לפיו כל משפחה מארחת לפחות סודני אחד "רמת אביב שכונה לדוגמא".ח"כ בן ארי לא הסתפק במודעות אלא שבימים הקרובים יקבלו רוב תושבי שכונת רמת אביב הודעת טלפון אישית ממנו המזמינה את הציבור להשתתף בחוג הבית.

בלשכתו אומרים כי הצלחת חוג הבית ברמת אביב היא מבחן חשוב לאנשי השכונה ובמיוחד לאלה מבניהם שרוממות זכויות הסודנים בגרונם.

יוזמת המחאה שדברה בגסות לח"כ מירי רגב ובכתה שאין דירות בת"א דווקא רוצה להעניק דירות למסתננים מאפריקה. סתירה?

צפו בעימות בין סתיו שפיר (מראשי מחאת הדיור) לח"כ מירי רגב: לדעתי האישית, כך לא מדברים לחברת כנסת (מעצבנת ככל שתהיה)

כמה דברים: סתיו שפיר היא עיתונאית (XNET, הארץ - עכבר העיר וכו') והיא מתנגדת נחרצות לכל גירוש של מסתננים מתל אביב בחזרה לארצות מוצאם. הנה דברים שכתבה בבלוג הפוליטי של פעילי השמאל הקיצוני "אקטיביזם הוא קוד פתוח":

"מחנה הכליאה לפליטים בנגב, רעיון שהופך למציאות ברגעים אלה, הוא רק אחת מיני עוולות רבות. שולי, כמעט, בקונטקסט של הכיבוש המתמשך, של מלחמות האזרחים מבפנים, של מצב החינוך הגווע, שירותי הבריאות, הפערים הכלכליים ומה לא. אך הוא מתרחש ממש עכשיו, ולכן, ממש עכשיו, ניתן עוד למנוע אותו. והוא גם לא סתם-דבר. יש בו אמירה שאם לא נצעק כנגדה לעולם לא נוכל עוד לשקוע בתלונות מרנינות על שבזמנו, כשהסבתות והסבים שלנו היו זקוקים למקלט, לא באו מדינות העולם לעזרתם באופן אוטומטי וללא השתהות. על שלא קמו כולם על רגליהם, פתחו שערים לרווחה וצעקו (בבהלה, לפחות כמו זו שלנו), 'היכנסו!'."

שמתם לב ל"עוולות הכיבוש המתמשך"...?

ומה לעשות עם הדיור הבלתי מושג שמגיע הרבה בזכות העובדה שאלפי מסתננים תופסים דירות בתל אביב? לשפיר יש תשובה: לא, לא היא תדבר בגסות כמו שדברה לח"כ רגב, היא תקדם את המסתננים לתל אביב בברכה, ואחר כך תאשים את הממשלה שאין דירות:

"אלפי הפליטים המתגוררים בתל אביב ומחכים, בעוני גדול וללא כל תמיכה, לגזרה הבאה, להחלטות שנדחות ומתערפלות ולחוקים שאינם חוקים וממילא משתנים ללא הרף – מהווים שותפים פעילים בהפגנה המתוכננת למחר. מן הצד "הישראלי", ההפגנה תוכננה במאמציה של חבורת נשים שאינן משתייכות לארגון ספציפי ואינן חולקות אמירה פוליטית אחידה".

וז כרזה ששפיר העבירה ברשת:

אפרופו הסתה ובלה ובלה בלה: הבלוגר יוסי גורביץ: "מתנחלים מטרה לגיטימית לפעולות צבאיות פלסטיניות"

גורביץ למתנחלים: תמותו!

איפה שי ניצן? הבלוגר יוסי גורביץ, לו יש עדת מעריצים לא קטנה, קורא לפלסטינים להכות במתנחלים. אין כמו אהבת ישראל שתביא את הגואל. ואלו דבריו:

"אם השאלה שלך היא האם מבחינתי מתנחלים הם מטרה לגיטימית לפעולות צבאיות פלסטיניות, התשובה היא חיובית. אי אפשר בו זמנית להיות חבר במיליציה, לטעון שאתה חלק הכרחי מבטחון ישראל, להיות הציר שסביבו נע הכיבוש, ואז, כשהנכבש מגיב, לילל שאתה אזרח"

אפילו מוטי פוגל הזדעק!

פעילת 'קולך': אשבות רעב אם לא תקבלו את חוק הפקעת הקידושין

זה ההסבר לחוק של ח"כ שלמה מולא ואורית זוארץ:

עמדת ההלכה בישראל הינה כי הבעל הוא המגרש ואין רשות אחרת היכולה לבטל את הנישואין או להפסיקם. מצב זה מעניק לבעל כח על פני אישתו. גם כשבית הדין פוסק שעל הבעל לגרש את אישתו, פעמים רבות אין הוא עושה זאת, והאישה נותרת בעגינותה.

נמצא, כי אחת הדרכים לבטל את כוחו של הבעל היא לעשות שימוש בסמכות בית הדין להפקיר את כסף הקידושין שבו קידש הבעל את אישתו. במצב זה, לא תהיה נחשבת האישה מקודשת עוד והנישואין יפקעו. כיום, מסיבות שונות, בתי הדין כמעט ולא עושים שימוש בסמכותם זו.

מכיוון שכך, מוצע להרחיב את החקיקה באופן שאם לא יעשה בית הדין שימוש בסמכות זו, תופעל הסמכות באופן אוטומטי לאחר פרק זמן של שנה.

ההצעה באה לאזן בין הצורך לשמור על סמכותם של בתי הדין הרבניים בענייני נישואין מחד, לבין הצורך החברתי, המוסכם על הכל, לסילוק העוול הנעשה לנשים המעוכבות ומסורבות גט.

-- אם החוק לא יתקבל מודיעה מסורבת הגט צביה גרודוצקי כי תשבות רעב. זה המכתב שלה לחברי הכנסת:

לחברי הכנסת ולשרים שלום,
למעלה מעשר שנים אני מסורבת גט. בעלי נמצא בבית הכלא ומסרב בכל תוקף לתת לי גט. אני רואה שכל הפתרונות שנוסו עד כה אינם פועלים.  אני יודעת שיש דרך שבאמצעותה אוכל לצאת לחופשי, ליצור קשרים עם בני אדם ואולי גם להינשא ולחיות כאחד האדם. הדרך שתאפשר לי להשתחרר מהמצב שבו אני כלואה היא הצעת החוק של הפקעת קידושין.
אנא, זכרו אותי! זכרו כי כבר למעלה מעשר שנים נשללת ממני הזכות האלמנטרית להינשא ולחיות כמו כל אדם אחר במדינת ישראל. הצילו אותי מהסיטואציה הבלתי אפשרית הזאת! אני מחכה לישועה ורק אתם מסוגלים לעשות זאת בהרמת היד שלכם!
בכבוד רב
צביה גורודצקי

חתנו של פרס: אכנס לכלא ולא אשלם פיצויים למתנחלים

החתן של פרס: פרופ' רפי ולדן

הקבוצה הזאת שחתומה כאן מעידה על עצמה שאם חלילה מתנחלים יתבעו אותם לדין על החרמת התנחלויות הם ייכנסו לכלא. וכמובן הם קוראים לחרם על ההתנחלויות. בין החותמים פרופסורים, סופרים ואנשי ציבור בהווה ולשעבר. 

אולק נצר - ד"ר למדעי התנהגות; איילת השחר קואנקה - מנכ"ל חברת אינטרנט; אלה שיינסקאיה - ד"ר למדעי החיים, יו"ר "מורשתנו"; אלון הראל - פרופ' למשפטים, מיוזמי עצומת 36 הפרופסורים למשפטים; אסתי קליינרמן-מורדקוביץ' - יועצת ארגונית; בני גפן, חקלאי ומדריך חקלאי בגימלאות; גבי סלומון - פרופ' לחינוך, חתן פרס ישראל בחינוך; גרשון בסקין - ד"ר למדע המדינה, מנכ"ל איפקר"י; דוד אדלר – ד"ר להנדסה רפואית ומשורר; חנה אריאל-כהנא - ד"ר לפילולוגיה; יואב הס - פעיל זכויות אדם; יוסף נוימן - פרופ' לביולוגיה ולפילוסופיה; מלי פולישוק-בלוך - עו"ד, בעבר ח"כ "שינוי", חברת מועצת העיר רעננה; משה יהודאי – רב, פעיל ב"שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם"; נאוה סמל - סופרת ומחזאית; נעמי רז - פסיכולוגית; נפתלי רז - מורה בירוחם, מורה-דרך ופעיל חברתי; סמי מיכאל - סופר, חתן פרס אמ"ת בספרות; עלי אל-אסד - עו"ד, ד"ר למדע-המדינה; עמירם גולדבלום - פרופ' לכימיה, יוזם עצומת 400 האקדמאים להחרמת ההתנחלוית; צבי כסה - יועץ ניהולי; רפי ולדן – פרופ' לרפואה, סמנכ"ל בי"ח תל-השומר; שי שהמי – עו"ד, בעבר ראש מינהל התעופה האזרחית; שלומי הר - מסטרנט להנדסה ביו-רפואית; שפרה שגיא - פרופ' לפסיכולוגיה, ראש תוכנית לניהול ויישוב סכסוכים.

החרם העולמי: שימו לב איך ישראלים מפעילים את רוג'ר ווטרס מהפינק פלויד שילכלך על ישראל

רוני ברקן, פעיל שמאלני קיצוני אנטי ישראלי, שקורא להחרים את ישראל, העיר את רוג'ר ווטרס מהפינק פלויד שלכלך את הלכלוך היומי שלו על ישראל. והשאלה הנשאלית האם מבחינה משפטית חוק החרם אמור לפעול נגד אנטי ישראלים כמו רוני ברקן?

לא יאמן כי יסופר... לאנרכיסטים האלה אין בושה!

קושמרו למתן כהן: "אתה מדבר שטויות"

אנרכיסט זועם מאשים את חיילי צה"ל ברחבי העולם שהוציאו לו עין. לטענתו, שוטר מג"ב כיוון את הרובה במכוון לעבר פניו וירה לעברו כדור גומי.

עכשיו, הוא מבקש תרומות שיעזרו לו ללכת עם המקרה הזה לבית המשפט העליון. מה שהוא לא מספר זה שבית המשפט המחוזי קבע כי האיש משקר במצח נחושה מי שפגע לו בעין היה לא אחר מאשר מפגין פלסטיני שניסה לזרוק אבן על חיילי צה"ל ובמקום זה מצא בטעות את עינו של האנרכיסט הזועם..

לפי עיתון מקור ראשון, שם פורסם הסיפור הזה, פעיל השמאל הרידקלי, מתן כהן, מבקש תרומות בחו"ל ומאשים את צה"ל וחייליו בניסיונות לפגוע בו ואפילו לירות בו. הוא מספר על אותו אירוע שבו עינו נפצעה ושבית המשפט פסק עליו לשלם הוצאות משפט של 100 אלף ש"ח. הוא שוכח לספר ששופטת בית המשפט המחוזי קובעת כי האיש שיקר במצח נחושה כדי להבאיש את ריחו של צה"ל ברחבי העולם. מה שפגעה בעינו של מר כהן הייתה אבן ולא כדור גומי של שוטרי מג"ב.

חבל שפעילי השמאל הרדיקלי מדרדרים למקומות של שקרים ומניפולציות כדי ללכלך על חיילי צה"ל ברחבי העולם.

קושמרו לאנרכיסט כהן: "זה מה שאתה מספר בארה"ב?"

ניצחון משפטי לשונאי ישראל בדרום אפריקה

לא אוהב אותנו. רנדל

ארגון יהודי תבע תחנת רדיו בדרום אפריקה שהשמיעה פרסומת של חבר להקת פייטלס שהגדיר את מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד שיש לבודד ולהחרים. הארגון היהודי הפרו ציוני טען שמדובר בשקר שעניינו להשמיץ את מדינת ישראל ברחבי העולם ואל לרדיו לשתף פעולה עם הדמוניזציה הזו של גורמים אנטי ישראלים אך כאמור זה לא עזר. חופש הביטוי בדרום אפריקה מאפשר לכנות את מדינת ישראל כאפרטהייד מזרח תיכוני ועל כן הפרסומת אושרה.

הפרסומת של חבר להקת פייטלס:

מיותר לציין שהפלסטינים בדרום אפריקה חוגגים ואילו הנציגים הישראלים שלנו ככל הנראה נרדמו בשמירה.

תגובת הניצחון של פעילה פלסטינית להחרמת ישראל:

South African Palestine solidarity groups have celebrated the ASA ruling claiming it as a “legal victory” for the boycott of Israel movement. Fatima Vally from the Boycott, Divestment and Sanctions (BDS) Working Group said in a press release:

“This is the second major boycott of Israel decision coming from South Africa in less than six months. The first being the historic decision by the University of Johannesburg to sever its Israeli ties. The boycott of Israel campaign is the new Anti-Apartheid Movement, and its growing rapidly.”

פרופ' רחל גיורא קוראת להחרים את מדינת ישראל. מה עולם המשפט אומר על זה?

 פרופ' רחל גיורא מאוניברסיטת תל אביב קוראת להחרים את מדינת ישראל. זה לא מפריע לה לקבל מימון מהמדינה כמובן אבל היא טוענת, כפי שאפשר לקרוא במאמר לפניכם, שחרם על ישראל יעשה רק טוב. ואני שואל מה יש למשפטנים שלנו לעשות נגד התופעה הזו שבה יותר ויותר ישראלים פועלים לבודד את מדינת ישראל בעולם?

BDS will free both the oppressed, and the oppressor

by Rachel Giora on July 1, 2011

On June 27, the bill "to protect the state of Israel from damage caused by boycott” was approved by the Knesset's Constitution, Law and Justice Committee for second and third readings in the plenum. The bill passed its first reading in the Knesset plenum on March 7, 2011, despite severe criticism from governmental ministries, the legal advisor of the Ministry of Justice, and leading civil society organizations. Regardless, Israel is determined to resist international pressure even at the cost of extreme penalties for legitimate, non-violent means used by citizens to protest government policies, such as the refusal of Israeli artists to perform in a theatre located in an Israeli settlement in the occupied Palestinian territory. The bill will become law when its second and third readings take place early in July.

      This legislation together with a long series of bills, some already enacted, aim to intimidate critics and silence protest. In March 2010, the Israeli parliament enacted the Nakba law allowing the State to revoke government funding for groups that mark Israeli Arabs' Day of Destruction (Nakba). These measures of political repression show that Israel is willing to go to a great length in undermining basic rights and freedoms such as the freedom of expression and association, wrecking havoc on its civil society and Palestinian minority.

      To meet with retribution and attempts at repression, resistance need not be violent. And when it unites people, it cannot be silenced. Exemplary in this respect is the feminist revolution. It has been liberating women as well as men everywhere, without bloodshed. In the same spirit of solidarity and non-violent resistance, the Palestinian civil society called in July 2005 for boycott, divestment and sanctions against Israel “until it complies with international law and universal principles of human rights.” The effect of this call has been immense and is still growing, so much so that Israel can no longer turn a blind eye to it. Israeli leaders acknowledge that the boycott movement against Israel is effective. Defense Minister Ehud Barak warned of “a political tsunami" against Israel and Prime Minister Benjamin Netanyahu considered boycotting the Mideast Quartet meeting for fear of international pressure.

      Indeed, the Palestinian nonviolent struggle made its mark and global solidarity with the Palestinians is soaring while Israel’s international status is plummeting. The EU is considering sanctions against Israel. The UN singled out Israel for human rights abuse. Several South American and Latin American states already recognized Palestinian independence and this trend is now on the rise in Europe. According to a recent BBC poll surveying 27 countries, Israel is grouped with Iran and North Korea as “the world's least popular countries” and viewed as having a negative influence in the world. According to an ICM European poll carried out in January 2011, European public opinion is swaying against Israel. This may suggest that the international community is approaching the point of finally having enough of Israel’s entrenched policies of occupation and settlement.

      Rather than addressing and redressing the real issues Israel is now targeting peace activists and human rights defenders, suggesting they are to blame for Israel's loss of legitimacy. The incarceration of Palestinian popular struggle leaders Abdullah Abu Rahmah and Bassam Tamimi and of Israeli activist Jonathan Pollak are just a few instances, clearly indicating a move towards severe harassment of activists engaged in popular protest. Those who raise their voice against government policies are denounced as enemies of the state. At the same time, it is worth noting that Israelis of all walks of life responded to the boycott prohibition bill with disdain and anger. Over 50 Israeli civil society organizations, headed by the Coalition of Women for Peace, have signed an urgent appeal to the Constitution, Law and Justice Committee of the Knesset calling the committee to halt the legislative proceedings of the Boycott Prohibition bill. Israel Prize laureates and eminent cultural icons protested the bill, describing it as suicidal. Israel, they have stated, is acting like a criminal state. Israel’s international isolation is now recognized by some prominent Israelis to be a result of misguided, “hysterical” even, actions of a reckless government willing to further sacrifice its commitment to democracy for a commitment to maintaining the occupation.

      Outlawing boycotts against Israel and similar measures of repression will not turn the tide. These are rightfully perceived as pathetic and desperate attempts at silencing legitimate dissent. The intensifying pressure of the international community should support the resolve of Israeli and international civil society to continue resisting occupation policies. It should eventually force Israel to come to its senses. As Reverend Samuel Kyles, speaking on the assassination of Dr. Martin Luther King, said: "You can kill the dreamer...but you cannot kill the dream." The Palestinian struggle for freedom and justice, like the feminist movement, is bound to redeem both the oppressed and the oppressor; may they free themselves from slavery and the enslaver from tyranny.

Rachel Giora is a Professor of Linguistics at Tel Aviv University  .

בוקה ומבלוקה באוניברסיטת חיפה!!!!!

מדוע לא חתם סגן נשיא האוניברסיטה הפרופ' מאג'ד אלחאג' על תגובת ראשי המוסד המגדירים את אוניברסיטת חיפה כאוניברסיטה ציונית? מדוע ראשי האוניברסיטה השמיטו את המילים "אוניברסיטה ציונית" מההודעה בשפה האנגלית? ומי המרצה שקרא להדיח את ראשי האוניברסיטה בגלל הגדרת המוסד החיפאי כמוסד ציוני – "הגדרה פוגענית, כואבת ומשפילה שמדירה את המרצים והסטודנטים הערבים"? מהומה רבה באוניברסיטת חיפה.    

 פרופ' אלחאג' לא חתם על מכתב התגובה שמגדיר את אונ' חיפה כמוסד ציוני

סגו נשיא אוניברסיטת חיפה הפרופ' מאג'ד אלחאג' לא חתם על הודעת האוניברסיטה שיצאה בעקבות אי השמעת התקווה בטקס סיום התואר במשפטים.

לפי עיתון מקור ראשון שיוצא השבת מתברר שיש סערה לא קטנה במוסד האקדמי לא רק בגלל סיפור התקווה אלא בעיקר הודעה התגובה שהוציאה האוניברסיטה.

בעקבות הסערה התקשורתית מיהרו ראשי האוניברסיטה (לא כולם) להגיב. הנהלת האוניברסיטה הוציאה שתי הודעות אחת בשפה העברית והשנייה באנגלית בה היא מגנה את ההחלטה שלא להשמיע את המנון התקווה. "מבירור מיידי שערכה האוניברסיטה עולה כי מדובר בהחלטה פנימית של הפקולטה למשפטים, שאינה משקפת כלל את עמדת האוניברסיטה. האוניברסיטה רואה בחומרה את ההחלטה הזו וכמובן שאינה עומדת מאחוריה. אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה ציונית במדינה יהודית דמוקרטית, ולכן ברור כי כפי שעד היום הושמע ההמנון הלאומי בטקסים הרשמיים של האוניברסיטה, כולל כל יתר טקסי סיום הלימודים שנערכו השבוע, דבר זה ימשך", נאמר בהודעה עליה חתומים נשיא האוניברסיטה הפרופ' אהרון בן  זאב, רקטור האוניברסיטה דוד פרג'י וסגן הנשיא למנהל ברוך מרזן.

הכול טוב ויפה חוץ משני דברים: א. סגן נשיא האוניברסיטה הפרופ' מאג'ד אלחאג' לא חתום על מכתב התגובה כנדרש! אמנם האוני' טוענת שהוא לא צריך לחתום אבל מרצים מהשמאל במוסד החיפאי טוענים שהחתימה הנעדרת לא נעלמה במקרה.

במכתב שנחשף בעיתון מקור ראשון אותו כתב הפרופ' מיכה לשם מאונ' חיפה טען האחרון כי העדר החתימה של סגן נשיא האוניברסיטה הייתה בכוונת מכוון! הוא לא הסכים לחתום על התגובה שמגדירה את אוניברסיטת חיפה כאוניברסיטה ציונית!.

פרופ' לשם שהוא איש שמאל די קיצוני קרא לראשי האוניברסיטה להתפטר. הוא טען שמכתב התגובה שלהם פוגע ומשפיל את סגל המרצים הערבים במוסד ואת הסטודנטים הערבים.

 פרופ' מיכה לשם קורא לראשי האונ' להתפטר

ב. אוניברסיטת חיפה צנזרה את התגובה שלה באנגלית!

מלבד הקריאות לפיטורי ראשי האוניברסיטה פרופ' מיכה לשם שם לב כי ההודעות של האוניברסיטה בשפה העברית והאנגלית שונות אחת מהשנייה במילה אחת בלבד. בהודעה בעברית מציינים ראשי האוניברסיטה כי אוניברסיטת חיפה היא מוסד "ציוני" בעוד שבהודעה באנגלית מושמטת התואר מהאוניברסיטה החיפאית.

מדוע בחרה הנהלת האוניברסיטה לצנזר את תוארו של המוסד החיפאי "כאוניברסיטה ציונית" בשפה האנגלית? לפי פרופ' לשם ראשי האוניברסיטה לא רצו לעורר את זעמם של תומכי החרם האקדמי על מדינת ישראל. "אתם באמת מאמינים כי השמטת חלק זה של ייעוד האוניברסיטה בגרסה האנגלית של ההודעה ימנע את המאמצים בחו"ל להחרים את האוניברסיטאות שלנו?", לועג פרופ' לשם לראשי האוניברסיטה.